ראיון חג עם משה אבוטבול, ראש עיריית בית שמש, שנמצא עמוק בשלהי שנתו החמישים, מדבר אתנו על הכול, מתחילת דרכו מילדותו בעיר באר שבע, ועד לכהונתו השנייה כראש העיר המדוברת ביותר בשנים האחרונות, העיר בית שמש, על ההתמודדויות, המאבקים ופריצות הדרך

משה, ספר לנו על מסלול החיים שלך, איך כילד מהעיר באר-שבע הגעת לתפקידך לקדנציה שנייה כראש עיריית בית שמש, שמצטרפים ל-15 שנות חברות במועצה המקומית, רובם כיו"ר סיעת ש"ס בעיר?

גדלתי במשפחה מסורתית וחמימה לנושאי היהדות והדת בעיר באר-שבע, אבי עלה ממרוקו ואמי מתוניס. כילד, למדתי בבית ספר הממלכתי 'צאלים', כשבמקביל הלכתי גם רבות לשיעורי תורה שנמסרו בעיר ע"י הרב אליעזר קליין, ז"ל, במסגרת המוסד 'בית הלל' בעיר הוותיקה.

השיעורים הללו בהם השתתפתי, פיתחו אצלי משיכה עמוקה לסיפורי התנ"ך והתלמוד. וכך בגיל 10 הרגשתי צורך לעבור למסגרת תורנית יותר, וקיימתי כפשוטו, את מאמר חזל הוי גולה למקום תורה, כשאני עובר למוסד 'בית-בלומנטל' בירושלים, כשהורי תומכים בי בצעדיי אלו, ובתהליך כולו לאורך כל הדרך. מאוחר יותר, עברתי ללמוד בת"ת בני-ציון (בה למד עשרות שנים קודם לכן, מרן הגר"ע יוסף, זצ"ל) המשכתי לישיבת אתרי, בראשות הרב רפאל וקסלבוים זצ"ל, כשבמהלך הלימודים הללו, גם למדתי בסניפה הבית-שמשי, של הישיבה באותה העת, וכך בעצם נוצרה לי ההיכרות הראשונה עם העיר ותושביה, והחלתי להישבות עמוקות מאווירתה וניחוחותיה הייחודים שהילכו עלי קסמים.

לאחר מכן, המשכתי לישיבה גדולה איתרי ששוכנת בשכונת 'בית-צפפא' בירושלים, בראשותו של הרה"ג ר' מרדכי אליפלנט זצ"ל, שנפטר לאחרונה. במקביל ללימודיי בת"ת, גם אחי הגדול יותר, שהושפע מצעדיי, פנה ללימודים תורניים, ולמד תקופה קצרה בישיבת 'אור-החיים' בראשותו של הרב ראובן אלבז שליט"א. למרות שכאמור לא למדתי אצלו, אלא בישיבת איתרי, זכיתי גם אני כבר להתבשם מאורו, בדרשות ליל שב"ק, שמסר אז בישיבת 'פורת-יוסף' הנמצאת בלב שכונת גאולה הירושלמית.

בשליחות הרב אלבז – משדה החינוך לעשייה ציבורית

לאחר נישואיי, למדתי במשך כשנתיים, בכולל 'שערי-תורה' בירושלים, אצל הרב מאיר זאב, (אחיו של ח"כ לשעבר נסים זאב) היות ששאפתי ללמד וחשתי בזה שליחות, הפכתי למורה ומלמד בת"ת. באותה עת, בניגוד להיום, היה קיים מחסור אדיר של מורים ומלמדים, על רקע פריחה של הקמת מוסדות תורניים מכל הסוגים שנפתחו אז, והיה קושי לאייש את המשרות. לאחר מספר שנים, כבר קודמתי והתחלתי לעסוק בניהול המתיבתא של דיסקין בירושלים.

באותה תקופה, עברתי לגור בעיר בית שמש, חבר מועצת חכמי התורה, הרה"ג הרב ראובן אלבז שליט"א, ביקש ממני להקים את האגף התורני של ת"ת 'תפארת החיים' שיועד לבני האברכים בעיר בית-שמש, (בשונה מהאגף הרגיל של המוסד, שיועד לכלל האוכלוסייה והכיל מספר מצומצם של שעות ללימוד תורה ויהדות). לאחר מספר שנים, התבקשתי על ידו שנית, להקים את ישיבת 'אמרי-בינה', שנועדה להוות מסגרת המשך ישיבתית, לילדי המסלול התורני של הת"ת.

"אני לא מסמן לעצמי יעדים, אני עושה את מה מוטל עלי כיהודי" // ראיון חג עם חנניה צ'ולק

"אין לי שררה, עיקר ייעודי הוא ללמד ולהפיץ תורה לרבים" // ראיון חג עם הרב קלמן בר

"תמיד פניתי לשרים ולפוליטיקאים החילוניים, אף פעם לא הפסדתי" // ראיון חג עם אברהם רוזנטל

אני רוצה לציין, את מסירות הנפש העצומה שהייתה לו לדבר הזה, הוא היה יוזם ופותח כיתות חדשות, גם עבור עשרה תלמידים בלבד, כשלעתים חלק מהתלמידים הללו, הגיעו בהסעות מיוחדות שלנו מישובים מרוחקים באזור, כמו 'לוזית' ועוד. פתיחת כיתות קטנות בהיקף כה מצומצם של תלמידים, ובנוסף הצורך בהסעות המיוחדות עבור חלק ניכר מהתלמידים, גרמו להוצאות נוספות, שהכריחו אותו לכתת רגליו ולגייס כספים מבחוץ, על מנת לאפשר חמצן כלכלי להוצאות הכספיות שנדרשנו להוציא ולממן.

כך התפתח והתמסד ביננו אט-אט הקשר, ולאחר שהיה מרוצה מהצלחתי, בהקמת וניהול המוסדות, בת"ת ומאוחר יותר בישיבה, שהתבקשתי להקים על ידו. החליט הרב אלבז, על שיבוצי בסיעת שס המקומית, ושובצתי במיקום השני ברשימה. כך פעל הרב, מתוך ראייה ואחריות ציבורית, שלא מצטמצמת למוסדותיו בלבד. הוא פנה ליו"ר שס, אריה דרעי, והמליץ לו עלי וכך היה. עד לאותה מערכת בחירות, מנתה סיעת שס במקום רק נציג אחד, כשאני הצטרפתי לסיעה, עמד  בראש הרשימה אשר דואני, במהלך מערכת הבחירות, הצלחנו בסייעתא דשמיא, לקבל מנדט נוסף, ובכך להכפיל את כוחנו במועצת העיר, עם שני מנדטים מתוך 13 חברי מועצה בסה"כ.

איך אתה יכול להסביר לנו את הזינוק לו זכתה סיעת שס, לאחר ציוותך לרשימה?

לאחר שעברתי לגור בעיר, הקמתי את ארגון 'ממזרח-שמש', שסייע רבות לציבור האברכים בעיר, במכלול המישורים השונים, מהשאלת ספרים, ריהוט, וסיוע בעריכת שמחות, ועד פעילות קהילתית ותורנית שהתבצעה על ידו. אך גולת הכותרת של הארגון, היה לחזק את הקהילה התורנית במקום שמנתה רק עשרות משפחות בסה"כ, ולהטמיע את המגורים בעיר בית שמש, כפתרון למצוקת הדיור של הציבור החרדי, ולהפסיק להצטמצם בגבולות ירושלים ובני ברק, כפי שהיה מקובל אז.

במסגרת פעילות זו, החתמנו את גדולי ישראל מכל החוגים והעדות על קריאה לבוא ולהתגורר בעיר. במקביל שימשנו בארגון כנציגי 'קרן-רייכמן', מיסודם של האחים רייכמן מקנדה, שהיו חמים ונלהבים לקידום ותמריץ מטרה זו. באמצעות הקרן, אישרנו ונתנו הלוואות שהגיעו לסדר גודל של 10,000$ לזוג צעיר, שסייעו להם בצורה ניכרת בתהליך רכישת דירה, ואכן גרמו לרבים להגיע ולהשתקע בעיר. כך, שהרזומה שלי גם מתחום ניהול מוסדות החינוך בעיר, במקביל לפעילות החסד שהתבצעה ע"י ארגון 'ממזרח-שמש', והגידול של עשרות משפחות נוספות שהגיעו לעיר בחסותו, כנראה סייעה להביא ולגייס את כמות קולות שנדרשה לש"ס לקבל מנדט נוסף. במהלך הקדנציה הראשונה, פרש מתפקידו הרב אשר דואני, כשעם פרישתו הפכתי ליו"ר ש"ס בבית שמש.

ספר לנו גם על עברך בתחום התקשורתי, שביצעת במקביל.

שידרתי כשלושה שנים ברדיו10 בתכנית אקטואליה ויהדות, והופעתי בעשרות ראיונות במסגרת תכניות יהדות בטלוויזיה, ואף השתתפתי ברבי שיח יחד עם משתתפים ונציגים שלא חיבבו את היהדות ב"לשון-המעטה", כמו, טומי לפיד, וחכים נוספים ממרצ, שנאבקתי והתמודדתי מולם וכנגד דברי הבלע וההסתה שנשאו בדבריהם. ביניהם השתתפתי גם בתכניות הטלוויזיה בהגשתם של ניסים משעל ודן מרגלית ועוד. בנוסף, כתבתי טורי דעה בעיתונות המקומית והארצית בנושאי דת ויהדות.

מה היה הוויכוח עם נשיא המדינה עזר ויצמן שעורר סערה תקשורתית עצומה?

לפני כ-15 שנים כאשר התקיים כנס במוזיאון ישראל, נשיא המדינה עזר ויצמן, נשא נאום, במהלכו הביע זלזול במשה רבינו ע"ה, קמתי בפני מאות משתתפי הכנס, ומחיתי נחרצות על דבריו הבוטים.

כשנשיא המדינה נאלץ להתנצל

מחאתי גרמה למהומה רבתית במקום, והנשיא הפסיק את נאומו. כתוצאה מכך התפתחה סערה תקשורתית בין לאומית, ולמחרת נאלץ הנשיא, להתנצל על דברי הבלע שנשא. לצערי, למרות שבקהל נכחו רבים מבני הציבור הדתי לאומי, ובמקום להצטרף אלי ולתמוך ולחזק אותי במחאה על הפגיעה החמורה, כעסו עליי כשהם טוענים שמחאתי מהווה פגיעה בנשיא ובמוסד הנשיאות.

כחבר מועצת העיר, הייתי ממונה על תיק תרבות תורנית, במסגרתה ביצענו פעילות תרבותית-תורנית נרחבת, משיעורי תורה, אירועים, כנסים, הילולות, הכנסות ספרי תורה, ועוד. בקדנציות שלאחר מכן, כבר גדלנו וקיבלנו שלושה נציגים, והייתי ממונה על תיק ההנדסה ויו"ר הוועדה לתכנון ובנייה, במסגרתו גם שימשתי חבר בוועדה המחוזית מטעם בית שמש, כשאני צובר גם ניסיון רחב-היקף יותר, כסגן ומ"מ ראש העיר.

על המאבקים כחבר מועצה, במכירת החזיר ובאכלוס שכונת ממזרח-שמש

במהלך אותה תקופה, התבצעו ניסיונות לפתיחת חנויות חזיר בעיר, והגענו עד לבית המשפט שמנע זאת. מאבק נוסף התנהל גם אל מול רשת מקדנולד'ס שפתחה סניף במרכז הקניות 'ביג' בעיר, בו נמכרו מוצרי בשר וחלב וחיללה את השבת. מהלכים אלו היו תקדימים חמורים, של שינוי ופגיעה בצביונה המסורתי-דתי של העיר. שגם אם רבים בתוכה לא שמרו אז על אורח חיים דתי, אך היו מחוברים למסורת וכיבדו את הדת. וצעדים אלו, פגעו עמוקות ברגשותיהם, ורובם תמכו בנו במאבק שניהלנו בו באותה תקופה, ורק כראש עיר הצלחתי לאחר מכן לסיים את התהליך הזה ולקדם את סגירת המקום בשבת.

גם כשראש העיר דאז, דניאל וקנין, ניסה לטרפד את אכלוס הדירות להשכרה, מזכאי משרד השיכון לציבור הרוסי, על רקע השתייכות אותם זכאים לציבור החרדי והדתי, להם יועדו דירות אלו, ניהלתי מאבק חריף ונחרץ. במהלך המאבק גם יצאנו להפגין בליווי שופרות מול משרד השיכון בירושלים. כשבסוף, לאחר תהליך ארוך, נמנעה מזימתו.

בכל זאת, איך מכל הרזומה הזה, קפצת כיו"ר אחת הסיעות הקטנות במועצת העיר, להליך בחירות והתמודדות על ראשות העיר ונחלת ניצחון?

לקראת תום הקדנציה ההיא (שלהי 2008), כשהצרת הצעדים עבורנו מכיוונו של ראש העיר הקודם, רק הלכו וגברו, כשגם נציגי כלל האוכלוסייה בעיר, מאסו בשלטונו. והובלתי קואליציה רחבה של תמיכה בראשותי, וגם סיעות דגל התורה ואגודת ישראל חברו למהלך הזה. קואליציה זו קיבלה את הכינוי ה'גוש-החברתי', מולי התמודדו ראש העיר ושלום לרנר מהמפד"ל, כשאני מצליח לקבל 46% מקולות הבוחרים שתמכו במועמדותי לראשות העיר.

על המאבק בבנייתה של רמת בית שמש ג' וד'

במסגרת קואליציית הגוש החברתי שגיבשתי, הוסכם, כי הבנייה העתידית של שכונת רמת בית שמש ג', (שעד אותה עת עוכבו תהליכי התכנון שלה, ע"י העירייה, על מנת למנוע הגעה של ציבור חרדי נוסף) תיועד לשלושת סוגי האוכלוסיות המרכיבים את העיר באופן שווה על בסיס חלוקה של שליש לכל אחת מהן. אולם, לאחר הבחירות, רצו חברי מועצת העיר, (הובילו זאת המתמודדים  לראשות העיר שהפסידו ולא יכול להשלים עם התבוסה הצורבת, נ.ג.) שאעגן את ההתחייבות הזאת במסמך משפטי מחייב. למרות שהצעתי להם, כלי פרקטי, להתאגד במסגרת קבוצות רכישה, או מול הקבלנים, ובכך להבטיח את יישום ההסכם, הם סירבו לקבל הצעה זו.

היות ואני מצדי סירבתי לדרישה החריגה הזו, הם יצאו כנגדי במאבק ציבורי, מאבק תקשורתי ומשפטי. אולם, גם בית המשפט המחוזי, דחה את עתירתם, ואף ציין כי לא ניתן לעגן דרישה כזו משפטית, לאור העובדה שמדובר במהלך המנוגד לחוק ואסר זאת לחלוטין, ופסק כי לא ניתן לשריין שטחים מסוימים עבור ציבור ספציפי כזו או אחר, אלא כוחות השוק הם אלו שצריכים לקבוע. ראש העיר מוסיף לציין, "כי דווקא ההד הציבורי שמאבק זה גרם לכך שגם אותם צעירים ששקלו ורצו לרכוש דירה בעיר מקרב כלל האוכלוסייה, משך את ידיו ונמנע מכך.

ב"ה, כעת אנו זוכים לברך על המוגמר, לאחר שעתירה קנטרנית נוספת, שנועדה רק כדי למנוע ולהצר את צעדי הציבור החרדי שחפץ לרכוש דירות במקום, נדחתה בחודש האחרון על ידי בית המשפט, כאשר בית המשפט מטיל על העותרים קנס של 70,000 ₪, ובכך אושרו בנייתם של 15,000 יחי"ד, נוספות, ברמה ד'. והם צפויות לצאת לשיווק בקרוב. ראוי לציין בהקשר לכך, את שותפי לדרך, חבר המועצה משה מונטג, מטעם דגה"ת, שמשמש כיו"ר ועדת תכנון ובניה במסגרת תיק ההנדסה שעליו הוא ממונה. כשאנו מקפידים לעבוד כל העת על פי כל הקריטריונים והכללים ולא לחרוג מהם כמלוא נימה, ולא לתת שום פתחון פה לאף גורם שמחפש אחר סדק או פרצה.

בבית שמש נבנית עיר בתוך שכונה

במהלך הקדנציה הקודמת, הובלת מאבק גדול ומשמועתי לחלוקה מחודשת בין שטחיה המוניציפליים של העיר בית שמש, לאלו שבתחום שיפוטה של מועצת מטה יהודה, מה הרקע למחלוקת וכיצד הוא הסתיים?

העיר בית שמש נמצאת במגמת גידול והתפתחות ניכרת כידוע, ועל מנת לאפשר לה את ההתפתחות הזו, בצורה ראויה כנדרש, הוקמה 'וועדת חקירת גבולות העיר' ע"י משרד הפנים ושר הפנים דאז, אלי ישי. בתום דיוני הוועדה, לאחר שנשמעו טענות שני הצדדים (עיריית בית שמש ומוטה יהודה) החליטו חברי הוועדה, שמונו באופן מקצועי, על הוספת 3,000 דונם, משטחי אזורי תעשייה שהיו נתונים לשיפוטה וסמכותה של מטה יהודה. היטיב להגדיר זאת גורם במשרד הפנים, כי בבית שמש לא נבנית שכונה נוספת, אלא עיר בתוך שכונה.

על המאבק ל'צדק חלוקתי', השיתוף פעולה וההגעה לפשרה

במטה יהודה, טענו, כי החלטה כה דרסטית, יכולה למוטט אותם כלכלית. במהלך המאבק הזה, הובלתי קואליציה של ראשי ערים נוספות, שמתמודדים עם בעיה דומה אצלם. שיתוף הפעולה של הקואליציה הזו, זכה לכינוי 'צדק חלוקתי', ובין החברים בו, נמנו גם ראש עיריית דימונה, מאיר כהן, שכיהן לאחרונה, כשר הרווחה, ראשי עיריות, של ירוחם, קריית מלאכי, נתניה, ועוד.

לאחר תקופה של מאבקים בין עיריית בית שמש למועצת מטה יהודה, התקיימו שיחות גישור בין הצדדים, במהלכן הגענו לפשרה. הפשרה גובשה, כשהמחלוקת בין הצדדים הובילה להבנה, כי אף צד לא יקבל את כל תאוותו בידו, וכך גובש הסכם שמקדם את התוצאה הרצויה, במקום להמשיך להיאבק שנים רבות בין כתלי בית המשפט, במסגרת הפשרה, קיבלנו את מרביתם של ה3,000 דונם, בשטחים שמיועדים לבניית אזורי תעשייה בעתיד, כשמשרד הפנים מתחייב לסייע בפיתוחם, ורק חלק קטן מהמפעלים הפועלים כעת באזור התעשייה. ולאחרונה זכה הדבר אף לאישורו של שר הפנים, גדעון סער, שפרש לאחרונה.

ספר לנו על הישגים משמעותיים נוספים בתהליך פיתוחה של העיר בקדנציה החולפת.

במהלך קדנציה זו, פיתחנו את כבישי הגישה לעיר, כמו סלילתו של כביש 10 המחבר בין כביש 38, לכביש 375, בסיועם של שרי השיכון והתחבורה, אריאל אטיאס, וישראל כץ, שאישרו את התקציב של 75 מיליון ש"ח שנדרשו לשם כך, שהתאפשרו מכיוון שפתחנו את בית שמש למגורים של תושבים נוספים.

כביש 38, יהפוך מכביש אדום לכביש מתקדם תוך שנתיים וחצי מהיום

גם כביש 38, שעליו התנהלו מאבקים קשים, יצא לאחרונה לשדרוג משמעותי, בהוספה של נתיב נוסף והחלפת ההצטלבויות המסוכנות בכביש, בגשרים ומחלפים, שימנעו תאונות דרכים בכביש, עם המראות הקשים של פצועים והרוגים להם הורגלנו. שדרוג הכביש עוכב רבות, ורק לאחר מאבק קשה והתערבות חוזרת ונשנית במיוחד של חברי כנסת אלי ישי משס ומשה גפני מיהדות התורה, יצא הפרויקט לדרך, כשעל פי הצפי במסגרת לוח הזמנים וקצב התקדמות העבודות בשטח, בעוד כשנתיים וחצי אנו עתידים לברך על המוגמר. למרות שהייתה בעיה במכרז על כביש 38, שאחד הקבלנים לא עמד בכללי המכרז, הקבלן השני שהתמודד על המכרז זכה בו.

השקענו גם בכניסה לעיר עצמה, בכביש הגישה ליד קניון ביג, בכיכר הגדולה ובהוספת מקומות חנייה רבים על יד תחנת הרכבת, כמו גם הקמת מסוף תח"צ, הראשון בעיר. בנוסף, כמובן הוקמו קניונים נוספים והוגדלו שטחי המסחר בעיר. הקמנו גם מועדון לקהילה האתיופית, ובנינו אולם ספורט חדש. הוספנו טיפות חלב בעיר, שיפצנו עשרות גינות והוספנו עשרות גינות חדשות. בפיתוח הסביבתי של שכונת דיור להשכרה, שהייתה מוזנחת למדי, השקענו כשבעה מיליון שקלים. לצערי, למרות הפניות בנושא שאני מקבל, בשכונת חפציבה, לא הסתיימה הבנייה, ובשל כך חבל להשקיע כספים, שילכו לריק ולטמיון. כשתסתיים בניית השכונה, נמשיך ונסיים את פיתוחה.

קופה גרעונית אל מול פרס ניהול תקין

כשקיבלתי את העיר, קיבלתי קופה גרעונית של קרוב ל-50 מיליון ש"ח. כיום אנו נמצאים בתכנית התייעלות מתמשכת, ואני יחד עם גזבר העירייה נאלצים לגייס כספים ממקורות אחרים, כאשר מענקי האיזון, מצטמצמים בכל שנה בכ7-8 מיליון ש"ח! למרות אילוצים אלו, במהלך הקדנציה האחרונה זכינו מספר פעמים לקבל פרס ניהול תקין ממשרד הפנים.

מערכת הבחירות האחרונה, הייתה מערכת בחירות סוערת וכפולה, עם דיון משפטי קשה שנלווה לכך, במהלכן אף הושמץ הציבור החרדי קשות בתקשורת. על רקע שלל ההישגים הללו, איך ואתה מסביר את התרחשות הסערה הזו?

לצערי, לפני כשנתיים, חברים ממועצת העיר ביניהם: אלי כהן, מוטי כהן, מאיר בלעיש עליזה בלוך ועוד, שהתמודדו על ראשות העיר. הם גיבשו ביניהם אמנה מוסכמת, (למעט חבר מועצת העיר מאיר בלעיש, נ.ג.) שעל מנת להחליף את השלטון החרדי בעיר, הם יבצעו ראש בראש מול זה, והמנצח, הוא יהיה מועמד מוסכם שיקבל את תמיכת כולם. זאת, על רקע הדרת החרדים מהממשלה וההסתה התקשורתית שהוביל יאיר לפיד וחבריו. במהלך ההתמודדות הסיר נפתלי בנט, את מועמדותה של עליזה בלוך, (היתר פרשו) והציב את אלי כהן, כמועמד. בתהליך הבחירות, אין צורך להרחיב על ההכפשה התקשורתית שהתנהלה כנגדי וכנגד כל הציבור החרדי בעיר.

עם תום מערכת הבחירות, למרות ניצחוני המובהק, ניסו בצד השני, לנצל סיפור שולי, של דירה עם כמה עשרות ת"ז, בליבוי התקשורת המקומית והארצית שהתגייסו לליבוי היצרים ותרמו לאווירה עוינת. ממנה הושפעו גם בוועדת הפנים של הכנסת בראשותה של ח"כ מאיר רגב, בבית המשפט, למרות המענה המשפטי המנומק וההולם שסיפק עו"ד יעקב וינרוט. גם מצד שרי הממשלה התנהל מסע ציד, בדגש על חברי הכנסת מיש עתיד והבית היהודי, כשגם שרים וחברי כנסת רבים ממפלגת הליכוד, מצטרפים למערכת המשומנת והמסיתה.

דווקא על רקע זה, הבנו כי אסור לנו להפסיד במערכת הבחירות שנפתחה מחדש, כאשר את התמיכה המכרעת, קיבלנו גם מחוגים שבד"כ אינם משתתפים בהצבעה לבחירות, לאחר שהגר"ש וואזנר זצוק"ל, והרב צבי חשין, מחסידות ברסלב הירושלמית, שמהווים דעת תורה עבור רבים מחוגים אלו, קראו באופן חריג לצאת ולהצביע. וכלל הסיעות החרדיות, עבדו כתף אל כתף ושיתפו פעולה. גם החכים החרדים, ירדו אל העיר בית שמש, כאשר אריה דרעי, אף לן מספר לילות בעיר, כשהוא לא עוזב אותה לרגע קט. וכך השגנו את הנציחון המיוחל, כשהשמחה הפעם כפולה שבעתיים.

אולם, אז התחילה הסאגה החדשה עם הדרישה ההזויה והלא רציונלית, לחלוקת העיר, אך, היות והציבור הכללי, מאס ולא שיתף פעולה, עם ההסתה המתמשכת הזו, גם מארגני היזמה, הסירו את דרישתם מסדר היום, לאחר שלא הצליחו לגייס תמיכה תקשורתית וציבורית נוספת.

כיום, לאחר שהתבררה העובדה כי אנו נמצאים ונותרים בעיר, הם הפנימו זאת והשלימו עם המציאות בשטח. לאחרונה גם קיימנו שיחות גישור ונעשו צעדי פיוס, במהלכן, הבהרנו, כי פנינו לשלום, ואני מכבד כל יהודי ואת עשייתו. וכעת, מתקיימות גם שיחות מו"מ, עם מפלגות שונות מהאופוזיציה. חנוך שיין, עיתונאי מקומי, שליווה מההיבט התקשורתי את ראש העיר במהלך מערכת הבחירות האחרונות, הוציא לאחרונה ספר בשם, 'משה אבוטבול – העלייה השבר והניצחון', המסקר את המערכות הללו בהרחבה.

לאן פניך מועדות, לאחר סיום כהונתך בראשות העיר?

זה נכון, שלפני כשנתיים, חפצתי לרוץ לכנסת, על פי בקשתו של הרב ראובן אלבז, וגם על רקע תחושת מיצוי בתפקידי (20 שנה של חברות במועצת העיר). אך על פי החלטתו והוראתו של מרן, הגר"ע יוסף, זצ"ל, שרק כיום אנו מבינים, כמה צפה למרחקים, והורה לי להמשיך ולהישאר בתפקידי. אך אני מבחינתי בהחלט מרגיש שעם תום הקדנציה הזו, אני מעוניין להתקדם לעשייה פרלמנטרית, כשגם במישור המוניציפלי צריך לתת  לצעירים ודם חדש להיכנס למערכת, אך אפעל בהתאם להנחייתם של גדולי ישראל.

מה אתה יכול לבשר לנו בנושאים המטרידים את תושבי העיר, כמו: מצוקת הכיתות בקרוואנים, הפריצות שמתבצעים ע"י העובדים הזרים, מצב התח"צ, וקמ"ג שחוצה את רמת בית שמש ומהווה מפגע סביבתי קשה?

לפני שנכנסתי לתפקידי, ועל רקע הגידול העקבי והמתמשך בעיר עם הגעה של אלפי זוגות צעירים בעשורים האחרונים, ביצעו במשרד החינוך תכנית אב, בה התברר כי קיים חוסר מובנה של כיתות בהיקף של 400 כיתות לימוד חדשות. ומאז למעשה אנו עובדים קשות לצמצם ולהקטין את הפער, כאשר בקדנציה הקודמת, צמצמנו את הפער ב150 כיתות, ובשנה החולפת המשכנו לצמצם זאת ב30 כיתות נוספות, כך שעד סוף הקדנציה הנוכחית בעז"ה, בעיה זו תצומצם דרסטית ואנו צפויים להגיע לתוצאה יפה ורצויה בנושא. (ראש העיר סירב להתחייב למספרים מוחלטים בנושא, נ.ג.) ובמישור הזה, כמו גם במישורים אחרים של איכות הסביבה, אני נוקט בביזור סמכויות, ונותן לכל חבר מועצה, עצמאות תעשייתית, כשכך לכל אחד יש אחריות אישית על ההישגים, ומאידך שווה לו להתאמץ ולהשקיע את מירב המאמצים, כי כך הוא יכול לקצור את הפירות התקשורתיים בנושא, וזה אכן מוכח בשטח. כמובן, שכשיש צורך אני מתערב ומגבה אותם ומסייע להם. לא לחינם מלאים עמודי העיתונות החרדית בסיקור ההישגים של חברי מועצת העיר החרדים.

מעז יצא מתוק. כיום, החכים מהסיעות החרדיות, הפנימו ומבינים היטב את משמעות של העיר בית שמש, והצרכים שלה, וההתייחסות לכך היא בהתאם

לצערי, בנושא התח"צ, למרות שסגני, חבר מועצת העיר,  שמואל גרינברג, עושה רבות בנדון, הדבר תלוי באגף התח"צ במשרד התחבורה, ואנו תקווה כי יינתן מענה מספק על הצרכים של תושבי העיר, וייפתרו שלל הבעיות בנושא. אך אי אפשר להתעלם, מהשיפורים ושנעשו והבעיות שכבר באו על פתרונן. בנוגע לבעיית הפריצות של העובדים הזרים, קיימנו בנושא, מספר פגישות עם שלומי טולדנו, מפקד תחנת משטרת בית שמש, והבעיה צומצמה באופן ניכר. כיום, צפויה פתיחתה של תחנת משטרה נוספת בעיר, ואני מאמין שיחד עם אכלוס נוסף בשכונה, הבעיה תמוגר. גם בנוגע לקו מתח הגבוה שחוצה את העיר, אני יכול לומר לך, כי אנו מודעים לבעיה זו, ואנו כל הזמן עובדים ונמצאים בדיונים מול משרד השיכון, על מנת לקדם הקצאה תקציבית בנושא, הכרוך בעשרות מליוני ש"ח.

בנוסף, אנו שוקדים על הקמת בית חולים בעיר והקציתי לכך בתכניות העתידיות של רמת בית שמש ד' כ-120 דונם, וס. שר הבריאות המיועד, ח"כ יעקב ליצמן, אף הבטיח לי כי יקדם ויאשר זאת. במסגרת הבי"ח צפויים לקום חדר מיון קדמי, מחלקת יולדות ועוד, כאשר הוא יספק מענה כפול לתושבי העיר, גם בתעסוקה ופרנסה, בעירנו ישנם רופאים ואחיות רבים, שיוכלו להעתיק את עבודתם אליו, וגם כמובן במענה שהוא יוכל לספק. אני רוצה לומר לך, שמעז יצא מתוק. כיום, החכים מהסיעות החרדיות, הפנימו ומבינים היטב את משמעות של העיר בית שמש, והצרכים שלה, וההתייחסות לכך היא בהתאם.

מה תרצה לומר לנו לסיום?

"אני רוצה לברך את תושבי העיר, תושבי המדינה וארץ ישראל כולה, ובמיוחד את קוראי וגולשי אתר קול חי, ומאחל להם הרבה הצלחה, ושיבואו לבקר ולסייר בעיר המופלאה הזו ובסביבותיה, והם מוזמנים לבדוק אופציות ואפשרויות לרכישת דירה במקום עבורם."

 על ה2 שאלות הבאות סירב ראש העיר להשיב ולהתחייב, אולם הוא השיב כי הדברים נמצאים במעקב וטיפול העירייה בראשותו:

כמה כיתות לימוד ייבנו בשנים הקרובות

ומה יהיה לגבי העברת קו המתח הגבוה ליד רמת בית שמש א'